שני (בת 31)

אני אוהבת להגיע למסיבות כרבולים כי זה מרחב שמאפשר לי להתאמן בלהגיד לא. נשמע מוזר, אני יודעת, אבל זו הרגשה מדהימה. אני אוהבת להגיע למסיבות כרבולים כי זה מרחב שבאופן מוצהר מתרגל מגע לא-מיני, וזה כל כך משחרר ונותן לי להתרווח אל תוך השאלה: מה באמת בא לי עכשיו? אני אוהבת את המסיבות כי אני לא צריכה לדבר יותר מדי על מה אני ומה אני, כי אני יכולה להיות גוף אוהב שזקוק ל- ומקבל מגע, בדיוק איך וכמה שאני רוצה. אני ממליצה על המסיבות בעיקר לנשים - ובמיוחד לנשים חשדניות (אך סקרניות) כמוני - להגיע ולהתנסות בחוויה שהיא באמת מרפאת ובאמת כיפית וכן, גם מורכבת - אבל לראשונה את לא לבד עם המורכבות הזו. אין לנו, כנשים, הרבה הזדמנויות כאלה.

 

רעות (בת 29) 

במסיבת כירבולים הרגשתי כמו פיה. הולכת מסביב מחלקת ליטופים וחיוכים למי שבא לי. היכולת לתת ולקבל מגע נעים, פשוט ומרגיע, שהוא צורך כל כך בסיסי - היתה נפלאה. וגם גיליתי כמה שיפוטיות או רושם ראשוני יכולים להתפוגג כאשר פותחים את הלב ומאפשרים לעצמנו להנות ולהשתחרר.

 

מיכל (בת 58)

פעמיים הייתי במסיבת כירבולים לפני שנתיים ולפני שבועיים.... ממליצה מאוד מאוד ממש עונג שבת.. מוזיקה נפלאה הוראות ברורות על שמירת הגבולות.. לא עירום חיבוקים מגע ליטוף משחק ריקוד באווירה מכילה ומכרבלת...אבישג מקצועית ומדהימה!!! תודה

 

מאיה (בת 37)

בוקר טוב אבישג.
רציתי לכתוב לך על החוויה שעברתי בטקס קקאו ומסיבת הכירבולים שהעברת יחד עם הדס ביום שישי לפני כמה שבועות.
למסיבה הגעתי בחשש מסוים ביחד עם בעלי. לא ידעתי עד כמה יהיה מיני, האם המקום יהיה שמור ובטוח ועוד. מהר מאוד הבנתי שאני במרחב נעים ובטוח, ניתן המון דגש על כיבוד הגבולות של עצמי ושל אחרים וזה נתן לי מצע בטוח להשתחרר והיות נוכחת במלאות. בנוסף, הבנתי שהמרחב הזה אינו מיני אלא מרחב מרגש של אהבה טהורה לכל אחד באשר הוא. התרגשתי, נהנתי מאוד, השתחררתי מכל המחשבות המטרידות שהגעתי איתן ופשוט התמסרתי לחוויה מיוחדת ומעצימה של התעלות, קבלה ואהבה שהטעינה אותי וליוותה אותי הלאה והכל בהנחייה מדוייקת ושומרת.
תודה רבה לכן

הדס (בת 27)

מסיבת. הכירבולים שנכחתי בה היתה בהנחייתך ושחר כספי. זה היה ערב מחונן ופותח תודעה. ניהלת את המרחב בצורה מקצועית ראויה מרפאה. התחלתי את הערב מכווצת ומאויימת וסיימתי אותו מתמסרת ונרגשת ונוכחת ברמות שלא הייתי מעולם!
ברור לי שאני מצפה למרחבים נוספים בהובלתך. את מקצועית ומעוררת השראה

הילה (בת 39) 

הגעתי למסיבות הכירבולים אחרי שיצאתי מקשר כוחני וקשה. הייתי צריכה ללמוד מחדש לגעת, להגדיר את הגבולות שלי מה נעים ומה לא- וכמה חיבוק, אפילו עם זר, יכול להיות חוויה ממלאת. כמו שפיזיותרפיסט מלמד פצוע איך ללכת שוב, את קצת היית בשבילי. תודה

אור-לי (בת 33)

על מסיבות הכרבולים שמעתי לראשונה כשלקחתי טרמפ את אבישג לפני כ- 4 שנים.
כל העניין נראה לי הזוי ולא ברור - מה זאת אומרת מרחב של מגע אך ללא מין?
האם זה באמת יכול לקרות?
חלפו עברו להם השנים, ולאחר תהליך אישי של הבשלה ומוכנות מצאתי את עצמי ממש לאחרנה משתתפת במסיבה כזו.
האמת?
הופתעתי.
הרגשתי שהמרחב בטוח, מוחזק, מכיל, מדויק ובעיקר - לא מאיים.

ממליצה בחום רב
זהו מרחב נעים המאפשר באמת אינטמיות בצורה הכי בסיסית וראשונית שלה, של חיבוק ומגע שכולנו מתגעגעים אליהם.

רווית (בת 42) 

אבישג מאיה זלוף היקרה
תודה על ערב מדהים מהנה מכבד ופוקח עיניים.
תודה שאת זו שמובילה את האושר הזה.
התמודדנו עם דברים שרצינו וגם לא רצינו בערב הזה מבחינתי זה היה הרבה יותר מחיבוק זה היה משנה חיים.
ממליץ בחום לכל אחד ואחת להגיע ולהתמודד עם...... (תבחרו לשים מה שבא לכם).
ניפגש בפעם הבאה.

 

גיא (בן 34)

החוויה אתמול הייתה קסומה, מדהימה וממכרת

יצאתי שיכור

ואני רוצה עודדדד

תודה על מה שאת יוצרת 

 

לאה (בת 49)

אבישג יקרה,
השתתפתי בסדנה שלך ביום חמישי ורציתי להודות
זו הייתה חוויה יפהפייה של שהייה בתוך רגשות חיוביים וטובים. בחיים האלה, על מורכבותם, קשייהם וציניותם המאכלת, נדירות ההזדמנויות שבהן אפשר פשוט לטבול בשקט וברוגע בתוך חמימות כזו, רכה ומלטפת, של נעימות, חיבה, טוּב, פתיחות וכל שאר הרגשות האנושיים החיוביים שקיימים. חיי היום יום מלאים בשלל בורות והרים ומכשולים ואין בהם מספיק מן המתיקות הזו שהמרחב שיצרתם מאפשר. אז תודה על ההזדמנות לקחת חלק בחוויה אנושית מספקת וממלאת כל כך. תודה על ההזדמנות לספוג חיוכים וחיבוקים ורגשות אנושיים שמקלים על הנשימה ומוסיפים טעם ומזרימים חיות ותקווה.
רק טוב והמשך עשייה ברוכה,
לאה.

 

אולה (בת 27)

אני בדיוק כותבת לחברי קרובים על הכירבולים. קשה להעביר... רציתי לומר לך תודה אישית. לא מעט מהתובנות שאני יוצאת איתן קשורים לדברים ששמעתי אותך אומרת והרגשתי שיש בהם הרבה אמת.

ובכלל - שיצרת את המרחב הזה בשבילי להתנסות בו ולהכיר את עצמי אחרת. את אשה מיוחדת מאוד.

 

רונן (בן 40)

וואו.. טקס קקאו בשילוב עם טקס כרבולים.. היה פשוט מושלם! תודה רבה Shachar Caspiואבישג מאיה זלוף ותודה לכל החברים המדהימים שחלקו איתי את המרחב הזה, עטפו אותי באהבה ואיפשרו לי לעטוף אותם באהבה.
מבחינתי זו היתה חוויה ממש עוצמתית. מפגש של למעלה מארבעים אנשים, רובם זרים זה לזו, אשר בסוף הערב הרגישו ממש מחוברים ומלאי אהבה אחד/ת לשני/ה. ערב של חיבור לבבות ❤ ❤

 

אור (בת 23)

הייתי אתמול במסיבת הכרבולים ואני רוצה להודות לך ולמשתתפים על החוויה המלמדת הזאת. לא ציפיתי שבמרחב הזה דווקא המגע והכרבולים יהפכו למשהו שולי כל-כך.
עלו בי המון דברים והדבר הראשון שאני רוצה לשתף כרגע, זה הקושי בלראות אנשים (בעיקר בתחילת הזמן החופשי), יושבים לבד. הרגשתי צורך להתקרב דווקא אליהם ולאפשר להם להרגיש בנוח (וייתכן שהם הרגישו בנוח. ייתכן שרק מנקודת מבטי הם לא הרגישו בנוח).
נדרש לי זמן עד שהצלחתי להקשיב לעצמי באמת ולא להיכנס למקום הזה שמרגיש אחריות על כולם, שרוצה לדאוג שאף אחד לא ירגיש בודד או לא שייך.
זו תכונה חיובית אמנם- אבל האיזון הוא חשוב. אני חושבת שהצלחתי להגיע בסופו של דבר לאיזון.

 

אריק (בן 32)

אותי המפגש הזה ״הוציא מהקופסה״... העזתי לגשת ולהציע ופשוט להתחבר, גם כשזה נראה מלחיץ קצת ועם המון חששות, והרגשתי שזה היה רק קצה הקרחון. שממש היתה היענות והמון רצון בקירבה, וזהו.

 

טלי (בת 28)

אני מרגישה שהמפגש הזו מחדד לי את הצורך שלי בחום ורוך ומראה לי שהם נגישים, הם ממש פה, רק צריך להושיט יד ולהעז לצאת מהקונכיה. תודה לך אבישג שיצרת מיכל בטוח שאפשר לשחק בו.

 

מיכל (בת 36)

רציתי להגיד לך שוב תודה על המרחב המדהים שיצרת ואיפשרת אתמול.
וגם שאני חושבת שזה היה נפלא שהגענו לחלק ״החופשי״ בהדרגה זה הרגיש לי כמו קילוף של שכבות וכל פעם הלב שלי נפתח יותר ויותר וזה היה כ״כ נעים וטוב.
ואני גם חייבת להגיד לך שאני בתהליך של חקירה פנימית עם עצמי, ואני כ״כ שמחה שפגשתי אותך בדרך הזו כי זה הופך אותה לכ״כ מעניינת ומאפשרת..

 

מרינה (בת 39)

אבישג בוקר טוב. שיתוף בעקבות מסיבת כירבולים. באותו ערב הראת לנו 4 סוגים של מגע: אויר, מים, אדמה ואש. הראתי את זה בבית לילדים שלי. הם קראו לזה אווטאר (כי הוא שולט ב4 האלמנטים) ומאוד אהבו את זה. עכשיו כל ערב מבקשים ממני לשחק אווטאר. אז תודה רבה לך על הידע הפשוט הזה וכל כך משנה חיים ותקשורת. שיהיה לך יום מקסים

 

עינב (בת 25)

אבישג יקרה ולכולם:
איזה כייף היה !!! מממש...להתאהב בעולם,בעצמי ובכם !
3>
תודה.

 

אורטל (בת 31)

אחת הסיבות שבגללה הגעתי למפגש הוא צורך במגע. באופן כללי - כל מה שקשור לאיטימיות ולמיניות מאוד לא מסופק אצלי. פשוט כי חלק גדול מהחיים לא הייתי מודעת לעד כמה אני זקוקה לאהבה ולמגע, וכשכן הייתי מודעת - זה נראה כאילו שיש בתוכי צורך כזה גדול, שבכלל לא יודעים איך להתחיל לגשת לאנשים.. נזקקות היא דבר מרתיע, וגם לא משהו שאני מעריכה במיוחד. ואפילו אם כבר עברתי תהליכים ולמדתי לא לשפוט את הצורך הזה - השאלה איך להעביר אותו באופן שלא יהיה קיצוני לצד השני נשארת.. ואיך ואיפה בכלל למצוא איזה צד שני שאפשר לנסות איתו?

שמתי לב שכשאני יוצאת, מכירה אנשים, מפתחת שיחות - גם אם לא יוצא מזה משהו, זה עדין גורם לי להרגיש טוב יותר. ואז גיליתי שיש מפגש כירבול :) הגעתי..

החוויה היתה טובה - הרגשתי שאני במקום בטוח, שאבישג שמעבירה את המפגש יודעת בדיוק מה היא עושה ולאן היא מכוונת אותנו. היו תרגילים שיצרו אינטראקציות, ונגעו במקומות פנימיים בעדינות - זה היה טוב. אחר כך הגיע זמן שהוא פרי-סטייל - אפשר לעשות מה שרוצים כל עוד זה בגבולות שנקבעו. אז מצאתי את אחד האנשים שעבדתי איתם בסבבים המונחים.
התחלנו לדבר, וגיליתי עד כמה אנחנו דומים - הוא סיפר לי קצת על המחשבות שלו, בנוגע להזדקקות, לזה שלא קל להודות בזה, ועל הקושי להשתחרר מהמחשבה שצריך להגיע לאנשהו, ועוד כמה משפטים. הוא נשמע בדיוק כמוני.. אז החיבור היה פשוט. גם היו לו עיניים טובות.. עבדנו עם מגע בידיים וקצת בזרועות, היה נעים. בשלב מסויים התחבקנו, ויכלתי להרגיש את אזור החזה שלו - שהרגיש נורא דומה לשלי.. מן עמימות כזו, משהו שהיה שמח להתמלא.. זיגזגתי במודעות בין הצורך שלו לצורך שלי.. היה טוב פשוט להיות שם ביחד - להיות שם עם הצורך הזהה הזה של שנינו. למרות המחשבה שזה צורך אגואיסטי שמפריע לראות את האחר, יכלתי לראות שאולי לא חייבים להיות שם לבד, שעדין יכול לקרות חיבור, גם משם.
עצם זה שגיליתי שיש מישהו שעובד על עצמו, והוא גבר, ועדין יש בו את אותו הצורך בצורה כזו, גרמה לי להרגיש בסדר.. זה הגיוני לעבוד על עצמך ולהיות מודע, ועדין להיות חסר - זה לא שנכשלתי בהתמלאות עצמית. וחוץ מזה - אולי זה לא איזו חולשה נשית - הצורך הרגשי הזה.. אני חולקת אותו עם גבר :) זה הרגיש טוב להיות שם יחד, לדעת שזה לגמרי בסדר ומותר - עבור שנינו.

 

ענת (בת 51)

ממליצה בחם! יפה לראות אישה (אבישג) בגיל כל כך צעיר עם חכמת חיים עמוקה וכישרון טבעי להנחות מפגש כזה בתבונה, ברגישות, באחריות ובחמימות רבה. בואו

 

ירון (בן 54)

הפייס הידידותי הביא לי תזכורת - עברה שנה מהסדנה הזו...
הרבה מים זרמו מאז לים, ואני רוצה להגיד לך (שוב) תודה מכל הלב.
תודה על מי שאת, תודה על מה שאת עושה, תודה על מה שאת מאמינה בו.
תודה על הלב שלך, תודה על הרכות, תודה על הסליחה ותודה על הגבולות.
אין לך מושג כמה דברים שינית בי.
בטוח שניפגש בקרוב